Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 9b
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בְּעִיבּוּר שָׁנָה, דְּתַנְיָא: כַּמָּה עִיבּוּר שָׁנָה — שְׁלֹשִׁים, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: חוֹדֶשׁ.
Traduction
The Gemara asks: With regard to what principle do Rav Huna and Ulla disagree? The Gemara answers: They disagree about the length of the month added in the intercalation of the year, as it is taught in a baraita: How many days are added in the intercalation of the year? Thirty days. Rabban Shimon ben Gamliel says: A deficient month, i.e., one of twenty-nine days. Rav Huna accepts the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, whereas Ulla accepts the opinion of the first tanna.
Rachi non traduit
במאי קמיפלגי. רב הונא דמוקי למתני' בתרתי מילי סבר לה כרשב''ג דזימנין כ''ט וזימנין שלשים והכי מיפרשא מתני' אין פוחתין מד' חדשים מעוברין דלא עבדינן טפי מח' חסירין הא ח' חסירין עבדינן ולא משכחת לה אלא במעוברת ועיבורה ל' וכדעולא ולא נראה לעבר יותר על שמונה הא שמונה מליאין עבדינן ובמעוברת ועיבורה כ''ט וכדלעיל והיינו כרבן שמעון ועולא סבר לה כת''ק דלעולם שלשים הלכך לא מיתוקמא מתני' אלא בחד טעמא ולא נראה לחסר יותר מח' קתני הא ח' עבדין ובמעוברת ועיבורה שלשים אבל לעבר אפילו ח' מליאין נמי לא עבדינן דקדים סיהרא שני יומי דמעוברת ועיבורה כ''ט ליכא לאוקומיה כרב הונא דאין עיבור שנה בציר משלשים:
מֵיתִיבִי: אִין עֲצֶרֶת חָלָה אֶלָּא בְּיוֹם הָנֵף, וְאֵין רֹאשׁ הַשָּׁנָה חָלָה אֶלָּא אוֹ בְּיוֹם הָנֵף אוֹ לְאוֹר עִיבּוּרוֹ. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, דִּשְׁמוֹנָה חֲסֵירִין עָבְדִינַן, מֵעוּבָּרִין לָא עָבְדִינַן — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ.
Traduction
The Gemara raises an objection to the opinion of Rav Huna from a baraita: The festival of Shavuot occurs only on the same day of the week as the day of waving the omer offering, i.e., the sixteenth of Nisan, which is the second day of Passover. And Rosh HaShana also occurs only on the same day of the week as the day of waving the omer offering of the preceding year, or on the day of the week that occurs on the night after the waving, i.e., the seventeenth of Nisan, which is the third day of Passover. Granted, according to the opinion of Ulla, who says that we may establish eight deficient months in a year but we may not establish eight full months in a year, you find that Rosh HaShana can occur on either of the two days mentioned in the baraita.
Rachi non traduit
אלא ביום הנף. באותו יום שאירע בו ט''ז בניסן לפי שבט''ז בניסן אנו מתחילין למנות חמשים ויום חמשים איקלע ביום ראשון להתחלת המנין דיום מ''ט הוי סוף שבת שביעית וביום חמשים מתחיל השבוע:
ואין ר''ה כו' או לאור עיבורו. לאור עיבורו של ניסן ביום שאירע בו ל''א של ניסן כגון אם ניסן בא' בשבת הוי אור עיבורו שלישי בשבת להכי קרי ליה אור עיבורו שהוא לילה שבו מתעבר החדש שכשעושים ר''ח יום ל''א הוי חדש שעבר מעובר:
שְׁנֵיהֶן חָסֵר — בְּיוֹם הָנֵף.
Traduction
The Gemara elaborates: There are six ends of months between the omer offering and Rosh HaShana. In an ordinary year the months alternate in length, so these six months will comprise three full and three deficient months. If so, Rosh HaShana will occur on the same day of the week as the third day of Passover. If a year has eight deficient months, one of the two extra deficient months will presumably occur in the summer, between the day of waving and Rosh HaShana, which would mean that Rosh HaShana would occur one day earlier, on the same day of the week as the second day of Passover, the day of the waving of the omer offering.
Rachi non traduit
שניהם חסירין. כסליו וסיון וכיון דהוו להו ד' חסירין בסתווא וד' חסירים בקייטא הוי ר''ה ביום הנף דהא האידנא עבדינן לעולם חדשי ימות החמה כסדרן ויש לנו סימן קבוע א''ת ב''ש ג''ר לשלישי של פסח הוי ר''ה דהיינו לאור עיבורו וכי עבד חד חסר טפי מקדמת ליה לר''ה חד יומא דהיינו ליום הנף אלא לרב הונא דאמר מעוברין נמי עבדינן הא כיון דעבדינן בימות החמה ד' מליאין מאחרת לר''ה חד יומא דה''ל לאור אור עיבורו של ניסן ליום רביעי של פסח:
Tossefoth non traduit
חסירים ליום הנף. ט''ז בניסן אחד מלא ואחד חסר לאור עיבורו פי' ליל שאחר עיבורו (דעיבורו) דהיינו ליום ל''א דיום ל''א בניסן הוא באותו יום שאירע בו י''ז בניסן שהוא יום ג' לפסח:
אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר — לְאוֹר עִיבּוּרוֹ.
Traduction
And if no extra deficient months are added that year, but the standard format of alternating lengths of months, one full and one deficient, is applied, Rosh HaShana will occur on the day of the week that occurs on the night after the waving of the omer offering.
אֶלָּא לְרַב הוּנָא דְּאָמַר: עָבְדִינַן מְעוּבָּרִין, הָא זִימְנִין דְּמַשְׁכַּחַתְּ לְאוֹר אוֹר עִיבּוּרוֹ!
Traduction
But according to Rav Huna, who says: We may establish eight full, thirty-day months in a year, there are also times when you find that Rosh HaShana occurs on the night after the night after the extra day, i.e., the thirtieth of Nisan, two days after the day of the week of the omer offering. This would occur on a Rosh HaShana following a year with eight full months, i.e., two more full months than usual, when one of the extra full months would occur between Passover and Rosh HaShana. In such a case, Rosh HaShana would be delayed from occurring on the same day of the week as the third day of Passover, which is the usual situation, to the same day as the fourth day of Passover.
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: וּלְעוּלָּא מִי נִיחָא? שְׁמוֹנָה הוּא דְּלָא עָבְדִינַן, הָא שִׁבְעָה עָבְדִינַן. שִׁבְעָה זִימְנִין דְּלָא עָבְדִינַן בְּסִיתְוָא וְעָבְדִינַן בְּקַיְיטָא, וְהָא הֲוָה לְאוֹר אוֹר עִיבּוּרוֹ!
Traduction
The Gemara responds with a counter objection. Rav Huna could say to you: And does the baraita really work out well according to Ulla? Even according to Ulla, it is eight full months that we may not establish in one year, but we may establish seven full months in a single year, one more than the usual. Consequently, there may be times when we do not establish the extra full month in the winter, but we establish it in the summer, between Passover and Rosh HaShana. In such a case, Rosh HaShana would be two days after the day of the week of the omer offering. Consequently, even according to Ulla, the baraita should have mentioned this possibility.
Rachi non traduit
הא שבעה עבדינן. אפילו לעולא דהא דלא עבדינן שמנה מליאין משום דקדים אתי סיהרא תרי יומי אבל שבעה דלא קדים אלא חד יומא עבדינן והא זימנין [דלא] עבדינן בסתווא ועבדינא לחדשי החורף כסדרן ומעברינא ליה בקייטא ועבדינן ד' מלאים וה''ל נמי לאור אור עיבורו:
אֶלָּא, הָא מַנִּי? אֲחֵרִים הִיא, דְּתַנְיָא: אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֵין בֵּין עֲצֶרֶת לַעֲצֶרֶת, וְאֵין בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶלָּא אַרְבָּעָה יָמִים בִּלְבַד, וְאִם הָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת — חֲמִשָּׁה.
Traduction
Rather, in accordance with whose opinion is this baraita? It is in accordance with Aḥerim, as it is taught in a baraita: Aḥerim say that the difference between Shavuot of one year and Shavuot of the following year, and similarly, the difference between Rosh HaShana of one year and Rosh HaShana of the following year, is only four days of the week. In an ordinary year, when full and deficient months alternate, there are 354 days. Therefore, every year is exactly fifty weeks and four days long, which means that any calendar date one year would occur four days later in the week in the following year. And if it was a leap year, in which case the year contains 383 days, or fifty-four weeks and five days, there is a difference of five days between them.
Rachi non traduit
אלא. הא דקתני לעולם לאור עיבורו ולא יותר אחרים הוא דלית להו מליאין וחסירין דלדידהו כל החדשים [כולהו] כסדרן:
אלא ארבעה ימים. אם אירע ר''ה ביום ראשון יבא לשנה הבאה ליום חמישי דהיינו כולהו כסדרן:
סוֹף סוֹף, לַאֲחֵרִים, בְּיוֹם הָנֵף — לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ!
Traduction
The Gemara asks: Ultimately, the baraita remains difficult, because according to Aḥerim you do not find that Rosh HaShana ever occurs on the same day of the week as the day of waving the omer offering. This is because Aḥerim maintain that the months always alternate between full and deficient months and therefore there is never an additional full month between Passover and Rosh HaShana.
Rachi non traduit
ביום הנף לא משכחת לה. דהא בכסדרן מקלע לאור עיבורו:
Tossefoth non traduit
סוף סוף לאחרים ביום הנף לא משכחת לה כו'. כגון שהיתה שנה מעוברת ועיבורה שלשים וכיון דעשינו עיבור שנה משלשים יום יש לנו לחסר חדש אחד מהשלימים של הקיץ לכך אשכחן ביום הנף:
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת, וְעִיבּוּר שָׁנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם, דַּל יַרְחָא לְבַהֲדֵי יַרְחָא, דְּמַשְׁכַּחַתְּ לָהּ בְּיוֹם הָנֵף.
Traduction
Rav Mesharshiyya said in response: Rosh HaShana can occur on the same day of the week as the day of the omer offering, in a case where it was a leap year and the intercalated month added to create the leap year was thirty days. This would cause Rosh HaShana to occur six days of the week later than the year before, but Aḥerim maintain that it must occur exactly five days of the week later. Consequently, one of the months after Passover must be changed from a full month to a deficient one: Remove from the calculation one full month after Passover corresponding to the extra full month added before Passover in order to ensure that Rosh HaShana occurs five days of the week later than the previous year. This ensures that you will find a case where Rosh HaShana occurs on the same day of the week as the day of waving the omer offering.
Rachi non traduit
דל ירחא. דקייטא ועביד ליה חסר לבהדי ירחא דעיבור דעבדת ליה מלא דכי היכי דעבדינן שבט ואדר הראשון מליאין ביחד עבדינן נמי ניסן ואייר חסירין יחד דהא אמרינן אם היתה שנה מעוברת חמשה וכיון דעיבור שנה שלשים אי לא עבדינן תרי חסירין בהדי הדדי הוו להו שיתא בין ראש השנה לר''ה דהא כי מוספת חד חדש מלא על ירחי שתא מאחרת ליה לר''ה תרי יומי הילכך הוו להו בקייטא ארבע חסירין ומיקלע ביום הנף:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: ''אֲחֵרִים'', מִנְיָנָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּלָא בָּעֵינַן מִצְוָה לְקַדֵּשׁ עַל פִּי הָרְאָיָה.
Traduction
Rav Adda bar Ahava said to Rava: Did Aḥerim come to teach us the number of days between one Rosh HaShana and the next? Why didn’t Aḥerim simply say that the months of the year always alternate between full and deficient months, and the calculation of the number of days between the Festivals in one year and the next would be obvious? Rava answered: This statement of Aḥerim teaches us that we do not need to take into consideration the possibility that it is a mitzva to sanctify the new month according to the sighting of the new moon. Rather, if the order of the months dictates that a new month should be deficient, the start of the following month may be declared despite the fact that the new moon has not been sighted.
Rachi non traduit
אחרים מנינא אתא לאשמועינן. בתמיה. כיון דכסדרן אית להו פשיטא דאין בין זה לזה אלא ארבעה והכי איבעי להו למימר אין מעברין את החדש לצורך וממילא ידענא דאין בין זה לזה אלא ארבעה:
[הא קמשמע לן]. אי הוה אמרי אין מעברין את החדש לצורך הוה אמינא ה''מ בחדש שנראה בזמנו אבל היכא דלא אתו סהדי ביום שלשים ע''כ תעברהו משום דמצוה לקדש על פי עדים:
קמ''ל כו'. דהכי משמע דהאי סימנא נקוט בידך ארבעה ימים בין זה לזה ואפילו לא נראית הלבנה:
מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא וְהָאִיכָּא יוֹמָא דְּשָׁעֵי, וְיוֹמָא דִּתְלָתִין שְׁנֵי, כֵּיוָן דְּלֵיתֵיהּ בְּכֹל שַׁתָּא לָא קָא חָשֵׁיב.
Traduction
Ravina objects to the opinion of Aḥerim for a different reason: But how is it possible that there is always a difference of four weekdays between one Rosh HaShana and the next? The length of a lunar month is not precisely twenty-nine and a half days, but twenty-nine days, twelve hours and 793/1080 of an hour. This extra fraction beyond twenty-nine and a half days is compounded month after month and year after year, and as a result, eventually there is an additional day that must be added to the calendar every three years due to the accumulation of hours, and an additional day that must be added every thirty years due to a further accumulation of the extra parts of an hour. The Gemara answers: Since these days do not appear on the calendar every year, the baraita did not account for them.
Rachi non traduit
והאיכא יומא דשעי. כלומר נהי נמי דבתר מולדות הלבנה אזלי אחרים מיהו זימנין דאיכא חמשה ימים בשנה פשוטה בין פסח לפסח דהא איכא יומא דשעי דלשלש שנים טפי חד יומא טופיינא דבין מולד זה למולד שנה הבאה איכא ארבעה ימים ושמונה שעות ותתע''ו חלקים צא לשלש שנים לכל שנה שמונה שעות תמצא יום אחד:
ויומא דתלתין שנין. שהרי מן התתע''ו צא תתס''ד מכל תתע''ו תמצא יום לשלשים שנה שהרי תתר''ף חלקים בשעה חשוב חמשה תתס''ד ארבע שעות הרי לשלשים תתס''ד כ''ד שעות שהן יום אחד:
וְאַף שְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שְׁנַת לְבָנָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם יוֹם, וְלֹא יְתֵירָה עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה יוֹם.
Traduction
§ The Gemara returns to the dispute between Rav Huna and Ulla over the interpretation of the mishna. And Shmuel also holds in accordance with the opinion of Rav Huna, that it is permitted to establish eight full months in a year, as Shmuel says: The year in a lunar calendar has no less than 352 days, and no more than 356 days.
Rachi non traduit
ואף שמואל סבר להא דרב הונא. דשמונה מליאין נמי עבדינן:
הָא כֵּיצַד? שְׁנֵיהֶם מְלֵאִין — שִׁשָּׁה, שְׁנֵיהֶם חֲסֵירִין — שְׁנַיִם, אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר — אַרְבָּעָה.
Traduction
How so? An ordinary year, consisting of alternating full and deficient months, consists of 354 days. If two months that are generally deficient are made full, there are three hundred and fifty-six days in the year. If two months that are generally full are made deficient, there are three hundred and fifty-two days in the year. If the months alternate as usual, one full and one deficient, there are three hundred and fifty-four days in the year. This shows that according to Shmuel it is permitted to change two months from deficient to full months, which leads to a total of eight full months in one year.
Rachi non traduit
שניהם מליאים. שניהם מן החסירין (שנים) כגון מרחשוון ואייר אם תעשה מליאים נמצא שנה עודפת שני ימים על כסדרן והרי היא שנ''ו:
שניהם חסירין. שנים מן המליאין כגון כסליו וסיון אם תעשה חסירין נמצאת שנה חסירה שני ימים מכסדרן והרי היא שנ''ב וכסדרן שנ''ד אלמא עבדינן תמניא מליאין:
מֵיתִיבִי: הֲרֵינִי נָזִיר ''כִּימוֹת הַחַמָּה'' — מוֹנֶה נְזִירוּת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה. ''כִּימוֹת הַלְּבָנָה'' — מוֹנֶה נְזִירוּת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה יָמִים, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַלְּבָנָה. וְאִם אִיתָא, זִימְנִין דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ שִׁשָּׁה!
Traduction
The Gemara raises an objection against Shmuel from a baraita. If one says: I am hereby a nazirite for a duration that is like the number of days in a solar year, he counts 365 days for his term of naziriteship, corresponding to the number of days in a solar year. If he says: Like the days in a lunar year, i.e., a year comprising twelve lunar months, he counts 354 days for his term of naziriteship, corresponding to the number of days in a lunar year. The Gemara explains the objection: And if it is so, that there can be eight full months in a year, there are times when you find that a lunar year has three hundred and fifty-six days. Why, then, shouldn’t the period of naziriteship last for 356 days?
Rachi non traduit
הריני נזיר כימות החמה. (או) שאמר כמנין ימות החמה מונה נזירות שס''ה:
בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְרוֹב שְׁנַיִם.
Traduction
The Gemara explains: The halakha is that with regard to vows, you follow the ordinary language of people. The meaning of a vow is understood in accordance with the way its words are used in common speech. And when people speak of a lunar year, they are generally referring to one that is the length of most years, i.e., 354 days.
וְאַף רַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַב הוּנָא, דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה וְעָשָׂה רַבִּי (כְּרַב הוּנָא) תִּשְׁעָה חֲסֵירִים, וְנִרְאָה חוֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ, וְהָיָה רַבִּי תָּמֵיהַּ וְאוֹמֵר: עָשִׂינוּ תִּשְׁעָה חֲסֵירִין וְנִרְאֶה חוֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ! אָמַר לְפָנָיו רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת הָיְתָה?
Traduction
The Gemara adds: And Rabbi Yehuda HaNasi also holds in accordance with the opinion of Rav Huna, that it is permitted to establish eight full months in one year. As it is taught in a baraita: There was an incident in which Rabbi Yehuda HaNasi established nine deficient months in one year, and nevertheless the new moon was sighted in its proper time, on Rosh HaShana, and not later. And Rabbi Yehuda HaNasi expressed astonishment and said: We made nine months deficient in one year and yet the new moon was sighted in its proper time. How could this be? Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, said before him: Perhaps last year was a leap year
Rachi non traduit
ואף רבי סבר לה כרב הונא. דאמר עבדינן שמונה מליאים:
ונראה חדש. לבנה תשרי בזמנו ביום קביעות ראש השנה:
והיה רבי תמה. לפי שהיה לאחר הלבנה שלשה ימים שהרי הקדימו הקביעות שלשה ימים:
Tossefoth non traduit
מעשה ועשה רבי ט' חסרים ונראה חדש בזמנו. מולד תשרי ביום קביעות השנה והיה רבי תמיה היאך עשינו ט' חסרים ונראה חדש בזמנו פי' רבי סבור דקיבוע ומולד דאשתקד היה ביום ז' ועשה ט' חסרים והוקבע שנה ביום א' ועל כן היה תמיה לפי מה שסבור דאשתקד הקיבוע והמולד ביום ז' א''כ השנה לא היה בדין עד יום ד' דלא תראה הלבנה ג' ימים אחר הקיבוע אמר לפניו ר''ש בנו שמא שנה מעוברת היתה ועיבור שנה שלשים ואשתקד עשינו שניהם מלאים דל תלתא בהדי תלתא וקם ליה אדוכתיה פי' שנה מעוברת היתה שנה זו שעשינו הט' חסרים ודאי אשתקד היה הקיבוע ביום ז' וע''י שעשינו שנה זו מעוברת ועיבור שנה שלשים היה בדין שיתאחר השנה הקיבוע משל אשתקד ו' ימים ויקבע ביום ד' וע''י שעשה רבי שלש חסרים הוקבע השנה ביום א' ואשתקד עשינו שניהם מלאים וקדים המולד לקיבוע דאשתקד שני ימים ואירע המולד דאשתקד ליום ג' וכי שדית ה' כ''א תקפ''ט דהוי המולד השתא ביום ראשון ולכך נראה עתה ביום הקיבוע ולכאורה אשתקד קדים המולד מיום ג' ו' שעות דכי שדית ה' כ''א תקפ''ט נראה המולד ביום [א'] עצמו ויש לדקדק כיון דאשתקד המולד היה ביום ג' איך עשה ח' מלאים (ואי חד) [ואיתאחר] קיבוע עד יום ה' הלא קדם המולד ב' ימים לקיבוע ולעיל אסקינן דלא עבדינן ח' מלאים אלא כשאותה שנה מעוברת ומתארע כך דלא מקדים כי אם חד יומא לקיבוע ואם כן לפירושו היה הדבר אשתקד שהמולד היה ביום ג' אחר י''ח שעות ולא נראית עד יום ד' ולא קדם ראיית המולד לקיבוע רק חד יומא ואם כן קשה טובא דכי שדינן ה' כ''א תקפ''ט על יום ג' י''ח יהיה השנה זו ביום ב' ט''ו שעות והקיבוע היה ביום אחד ואיך נראה החודש בזמנו גם לפי מה דפי' לעיל דמקדים לא הוי אם אינו קודם י''ח שעות אחרונות שביום ויכול להיות דאשתקד המולד ביום ג' לשש שעות ולבני בבל לא נראית עד יום ד' אכתי דכי שדית ה' כ''א תקפ''ט על ג' שש שעות הוי המולד השתא ביום ב' וג' שעות ואכתי לא הוי בזמנו ושמא נראה חודש בזמנו לאו דווקא דביום שאחר קיבוע קרי ליה זמנו דבשביל איחור יום א' המולד לקיבוע אין בכך כלום דלאו אדעתייהו דאינשי הלכך כשהמולד למחרתו דקיבוע כמו ביומא דקיבוע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source